דלק ביולוגי מיוצר באמצעות תגובות כימיות וחום לפירוק חומרי גלם כגון עמילנים, סוכרים ומולקולות אחרות. המונח דלק ביולוגי כולל ביו-דיזל מהדור הראשון והשני, הנבדלים על ידי תהליך הייצור וסוג חומר ההזנה הנדרש. ביו-דיזל מהדור הראשון מיוצר בתהליך הנקרא אסטריפיקציה באמצעות גידולי מאכל כמו לפתית, דקל ושמן צמחי אחר.
ביו-דיזל מהדור השני, הידוע גם בשם Hydrotreated Vegetable Oil (HVO), מיוצר בתהליך של הידרוגנציה, כלומר טיפול במימן. HVO גמיש הרבה יותר בכל הנוגע לחומרי הזנה, מכיוון שניתן להפיק אותו מפסולת באיכות נמוכה כמו שומנים מן החי ושמן בישול, או ממקורות שאינם אכילים כמו אצות, קש ואפילו פטריות.
היתרונות והחסרונות של ביו-דיזל
כדלק, לביו-דיזל יש מספר יתרונות. חומר הגלם זול, תהליך הייצור של המרת חומרי הזנה לאנרגיה קל יחסית וביודיזל פולט פחות פחמן דו-חמצני (CO2) באופן משמעותי בעת בעירה. ניתן להשתמש בו בתשתית קיימת וטכנולוגיית מנוע עם מינימום שינויים, ואפילו מעורבב עם דיזל.
עם זאת, הסבירות שהביו-דיזל יהפוך לדלק חלופי מרכזי למשאיות נראית בלתי סבירה יותר ויותר, ממספר סיבות. ראשית היא היעילות; לביו-דיזל יש תפוקת אנרגיה נמוכה יותר (כ-10% פחות מהסולר הרגיל), מה שאומר שדרושות כמויות דלק גבוהות יותר. בנוסף, יש את העובדה שייתכן כי ביו-דיזל לא יתאים לתנאי חורף מכיוון שהטמפרטורה שבה הדלק מתמצק היא הרבה יותר גבוהה מהסולר. השימוש בביו-דיזל עלול לגרום גם לבעיות תפעוליות כמו סתימות וחסימות במערכת ההזרקה.
עם זאת, מעבר ליעילות ולטכנולוגיה, האימוץ הרחב של ביו-דיזל מציג שאלות גדולות יותר סביב קיימות. מבקרים של דלק ביולוגי מהדור הראשון טוענים כי ייצור חומרי הזנה מוביל לכריתת יערות.
קיים גם הקונפליקט הפוטנציאלי שיש לביו-דיזל מהדור הראשון עם ייצור מזון, וההשפעה שעלולה להיות לכך על מחירי המזון כאשר כמויות גדלות של קרקע חקלאית מיועדות לייצור חומרי דלק. לחששות כמו זה הייתה השפעה גדולה על האישורים הירוקים של ביו-דיזל שהביאו את הנציבות האירופית למסקנה שדלקים ביולוגיים מבוססי גידולים לא יהיו זכאים להיחשב ליעדי תחבורה מתחדשים של האיחוד האירופי עבור ממשלות לאומיות.
HVO: מתמודד ראוי?
בהתחשב באתגרים הללו, תומכי ביו-דיזל העבירו את המיקוד שלהם לחלופות בזבזניות כלפי מים וקרקע, כמו HVO המיוצרים ממוצרי פסולת אורגניים. האיכות הגבוהה של HVO כדלק, והפוטנציאל שרואים יצרני נפט רבים, במיוחד אלו באירופה, בשימוש בו לטפל בבעיות קיבולת ורווחיות בבתי זיקוק, הגדילה את ההשקעה בתחום זה. לאחרונה הוכרזו לפחות שלוש השקעות חדשות ב-HVO באירופה שיעזרו לשוק לגדול בכמעט 88.5% ב-3 השנים הבאות. ישנה גם התעניינות גוברת באסיה והמזרח התיכון.
אולי HVO יהיה התשובה למותו של הביו-דיזל? כן ולא. ל-HVO יש אמנם הרבה יתרונות, אבל זה עדיין דלק שיקר לייצור ברוב חלקי העולם וסובל ממחסור בחומר הזנה מספיק. למרות ההשקעות ההולכות וגדלות, ייצור המוני של HVO הוא אתגר, מה שאומר שלא סביר שהוא ישלוט בשוק הדלקים האלטרנטיביים בזמן הקרוב על אף שהוא בהחלט יכול לשנות את האופן שבו נראה סקטור הביו-דיזל כיום. במכלול, אולי עדיף להסיק שהשימוש הכי בר-קיימא של ביו-דיזל מהדור הראשון והשני יהיה כתערובת בתוך הדלקים המאובנים של היום.
השלמה לדלקים חלופיים אחרים
אולי ביו-דיזל אינו התשובה המיידית לעתיד נטול פחמן, אבל הוא בהחלט יכול להוות השלמה לדלקים חלופיים אחרים כמו גז טבעי נוזלי והובלה חשמלית. הכנתי מדריך שמתאר את היתרונות והחסרונות של כמה מהחלופות הנתונות לדיון כיום לדיזל.
